רישוי זמין

כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת ‘ממשל זמין’, הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מנהל התכנון רישוי זמין מהווה חלופה מקוונת ל’גרמושקה‘, המסמך ההיסטורי המודפס על נייר, ואת הביקור הנדרש במשרדי הרשות המקומית להשגת מידע והגשת מסמכים. מערכת רישוי זמין מלווה את שלבי הרישוי ונועד לייעל את התהליך ולסייע בפתרון של צווארי בקבוק הנוצרים באישור של פרויקטי נדל”ן בישראל. בנוסף, אתר רישוי זמין מספק ממשק אחיד ושקוף לכל רשות מקומית (בהתחשבות מסוימת בחוקי עזר עירוניים). בנוסף, המערכת מקלה על קבלת מידע עדכני וזמין על נכסים, הנדרשים לקידום הבקשה להיתר בנייה.

מערכת ‘רישוי זמין’ מקצרת את זמני ההמתנה לקבלת האישורים, באמצעות העברת מידע בין מחלקות שונות בממשל, וגישה קלה למסמכים שהצטברו עד אותו רגע.

השלבים בהם המערכת מלווה את מי שמקדם פרויקט נדל”ן הם בקשה לתיק מידע, קבלת מידע, הגשת בקשה להיתר בנייה, הנפקת היתר בנייה ולבסוף ניהול ובקרה של שלבי הביצוע השונים.

אנשי מקצוע כגון מהנדסים, אדריכלים או קבלנים יכולים ליצור חשבון במערכת ולהגיש את הבקשות המשויכות להם. מפקחי בנייה יכולים לשלוח שאילתא לרישום בפנקס, או במקרה של עבודה הפטורה מהיתר בנייה, אפשר לדווח עליה באופן מסודר לרשות המקומית (החוק דורש כי חלק מהעבודות שלא מצריכות היתר עדיין ידרשו דיווח).

מול אילו גופים מתממשקת מערכת רישוי זמין?

מערכת ‘רישוי זמין’ מתממשקת באופן אוטומטי לגופים ורשויות בישראל, ביניהם הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, גורמים המוסרים מידע על הנכס והסביבה (חברת חשמל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיקוד העורף, רשות העתיקות, רשות התעופה האזרחית, הרשות הארצית לכבאות והצהלה, ועוד), היא מתממשקת למבא”ת, לרשם המקרקעין, רשם המהנדסים והאדריכלים, רשם ההנדסאים, שרת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל ועוד.

האם השימוש במערכת ‘רישוי זמין’ עולה כסף?

השימוש באתר ‘רישוי זמין’ לא עולה כסף, אך יש לזכור כי הגשת הבקשה להיתר בנייה דורשת תשלום אגרה קבועה, ללא קשר לערוץ דרכו הוגשה הבקשה.

אתר ‘רישוי זמין’ מציע בין היתר גם מחשבון מסודר הכולל את סכומי האגרות השונות (הליך מלא\מקוצר, למשל), כדי לסייע למגישי הבקשה להעריך את עלות הוצאת ההיתר.

הגשת בקשה להיתר בנייה – מי מגיש ומתי?

הגשת בקשה להיתר בנייה היא חלק מתהליך רישוי הבנייה, המתחיל בשלב קבלת מידע להיתר, דרך תכנון הבנייה ועד לסיום הביצוע וקבלת תעודת גמר.

תהליך רישוי הבנייה מורכב ממספר שלבים מרכזיים: יצירת קשר רשמי עם עורך הבקשה (אדריכל, מהנדס, הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות), קבלת מידע להיתר בדמות תיק מידע, דרך מערכת רישוי זמין, דרכה אפשר גם לעקוב אחרי סטטוס הבקשה, שלב התכנון, בקשה להיתר בנייה המבוצעת גם היא דרך מערכת רישוי זמין, מהלך ביצוע הבנייה, קבלת תעודת גמר ובקרת בנייה לאחר השלמת הפרויקט.

השלבים בדרך לקבלת ההיתר כוללים בדיקת תנאי סף, בדיקת אישור הבקשה בהיבט התכנוני וקבלת החלטת ועדה מקומית לתכנון ובנייה.

ההחלטה באשר לבקשת היתר שאינה כוללת הקלות תתקבל תוך 45 ימי עבודה מיום קליטת הבקשה. בקשה הכוללת הקלות תדרוש עד 90 ימי עבודה מיום קליטת הבקשה. תוקפה של החלטת הוועדה הוא שנתיים מיום קבלת ההחלטה. במקרה בו ההחלטה מאשרת את תקינות היתר הבנייה, הוועדה מוציאה דרישות תשלום תוך 10 ימי עבודה, ולאחר התשלום מונפק היתר בנייה (תוך 5 ימים). ההיתר תקף ל-3 שנים מיום קבלתו.

טיפים לשימוש יעיל במערכת רישוי זמין

על מנת לעבוד בצורה נכונה עם מערכת רישוי זמין, כדאי להקפיד על מספר טיפים: ראשית, יש להצטייד בכל הנתונים התכנוניים הרלוונטיים מראש: להוציא תיק מידע מהעירייה ולבדוק בקפידה מהם המסמכים והמרכיבים המצורפים שיש להגיש לעירייה. אם משהו לא ברור, יש לגשת לבודקי התכניות בזמן הייעודי לקבלת קהל בעירייה ולבדוק את כל הדרישות, תוך חשיפת כל המסמכים.

בנוסף, כדאי לעקוב מקרוב אחר לוחות הזמנים המוגדרים לעירייה בבדיקת המסמכים שהעלה עורך הבקשה, לרבות תכניות, מסמכים תכנוניים, מסמכים משפטיים, תכניות מדידה וכו’. כדאי לבדוק את מספר הימים המקסימלי לכל שלב, ולשים תזכורת לדרישת התשובה בהתאם.

יתרה מכך, יש לבדוק את הדרישות התכנוניות, לאחר אישור פתיחת הבקשה להיתר, בחלון הזמן שניתן לעורכי הבקשה להכין את המסמכים לטובת המשך התהליך מול העירייה. לעתים לא כל הדרישות נמצאות בגיליון הדרישות, ולכן כדאי לוודא מהם כל המסמכים הנדרשים, לרבות חישובים, הצהרות ומסמכים.

בכל הנוגע למסמכים עצמם, יש לבדוק ולוודא את תיקוף המסמכים- למשל, שהתכניות חתומות על ידי אדריכל או מתכנן ועל ידי קונסטרוקטור, לוודא שהמדידות בתוקף, האם חישובי השטחים תואמים את שטח הפרויקט, ועוד. בנוסף, כדאי לוודא שהאישורים שמעלים למערכת ‘רישוי זמין’ תואמים לתכנון האחרון. במקרה בו אין את כל המסמכים, ניתן להעלות הצהרת התחייבות (לאחר תיאום מול העירייה), בה עורך הבקשה מתחייב להפיק את האישורים הנדרשים ובה הוא מתאר את הסיבה לאי קיום המסמך באותו רגע נתון. אם המסמכים לא יהיו מתוקפים בצורה מהימנה, קיים סיכוי גדול לכך שהבקשה כולה תידחה ויהיה צורך להמתין לבדיקה מחודשת והתחלת התהליך מחדש.

סיכום

לסיכום, מערכת רישוי זמין היא שלב נוסף של הנגשת התהליכים הממשלתיים בתחום הבנייה, דרכה ניתן לבצע בקשה לקבלת מידע והגשת בקשה לקבלת היתר בנייה, על ידי עורכי בקשות המוסמכים לכך.

המערכת מציעה כלים נוספים המסייעים לתהליך הגשת הבקשות, כגון חישוב שטחים וממשק למרכז המיפוי של ישראל.

עורכי בקשות, מידענים, גורמים מוסרי מידע ורשויות מקומיות יכולים להיכנס למערכת רישוי זמין ולבצע פעולות ועדכונים.

על אף בעיות ואתגרים בהטמעת המערכת אצל כל הגורמים במשוואה, ניתן להגיד שמערכת ‘רישוי זמין’ היא צעד בכיוון הנכון של נגישות דיגיטלית וייעול התהליך בדרך להיתר בנייה